החלטה בתיק ב"ש 7052/07

לפני בקשה למינוי בורר מכוח סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.         הצדדים הקימו מרכז קניות ובילוי באשדוד באמצעות חברת הטירה הכחולה מרכזי בילוי ומסחר בע"מ, כשהם בעלי הזכויות בה (להלן: " הפרויקט"). ביום 3.8.1998 חתמו הצדדים על חוזה בו הם סיכמו את הדרך בה יקודם וינוהל הפרוייקט ביניהם (מצורף כנספח ב' לבקשה). לאחר אי-אילו דין ודברים אשר התקיימו בין הצדדים, ואין הם שייכים לדיון זה, נחתם הסכם נוסף ביום 25.5.2000, במסגרתו הסדירו מחדש את היחסים ביניהם (להלן: " ההסכם"; מצורף כנספח א' לבקשה). בסעיף 6 להסכם נאמר:

" מיד לאחר חתימת הסכם זה כל צד יגיש לצד האחר רשימה בכתב של ההוצאות שנעשו על ידו החל מיום הקמת החברה בנוסף לרשימת כל ההוצאות שהוצאו על ידו בהתאם להסכם מיום 3.8.1998 ועד ליום חתימת הסכם זה (כולל) וכולל גמר פירעון של החובות העתידיים לשם השלמת השקעותיהם של הצדדים בקניון לפי שיעור אחזקותיהם היחסי במניות הרגילות (הרכושיות) של החברה.

מוסכם על הצדדים כי במקרה של חילוקי דעות ביניהם לעניין ההשקעות יכריע בכך רואה חשבון אשר ימונה ע"י ראש לשכת רואי החשבון בישראל, והחלטתו תהיה סופית ותחייב את הצדדים."

2.         בהתאם לסעיף זה, פנו המבקשים למר ראובן שיף, נשיא לשכת רואי-חשבון בישראל, על-מנת שימנה בורר שהינו רואה-חשבון. מר ראובן שיף נעתר לבקשה ומינה את רואה-חשבון איל הורוביץ. מר הורוביץ הודיע לצדדים, כי מבחינתו אין מניעה לשמש כבורר ביניהם לאחר ששניהם יסכימו לכך. דא עקא, המשיבים התנגדו למינויו של הבורר לאורך כל הדרך, מהטעמים שיפורטו להלן.

3.         בבקשה זו עותרים המבקשים לבית-משפט זה, כי יעשה שימוש בסמכותו וימנה בורר מכוח סעיף 8 לחוק. לטענתם, המשיבים לא מקיימים את הרישא של סעיף 6 להסכם, ונמנעים מלמסור למבקשים את רשימת ההוצאות אשר הוציאו בקשר עם הפרוייקט. על-כן, לטענת המבקשים יש להחיל את הסיפא של הסעיף, ולמנות את מר הורוביץ שידון בסכסוך או, לחילופין, רואה-חשבון אחר. לשיטתם, יש לפרש סעיף זה כמהווה "הסכם בוררות", כמשמעו בסעיף 1 לחוק, ומכוחו יש לראות את מינויו של רואה החשבון כמינויו של בורר.

4.         מנגד טוענים המשיבים, כי דין בקשה זו להידחות על הסף. לטענתם, סעיף 6 להסכם כלל אינו מהווה "הסכם בוררות", ויש לפרש את הסיפא כמינוי של מומחה-עזר בין הצדדים, אשר אין לו סמכויות כשל בורר. הם תומכים פירושם זה בסעיף 12 להסכם, הדן מפורשות במינוי בורר, ועל-פי המצויין שם, יש לפנות לשני רבנים שישמשו כבוררים. מכאן, למדים המשיבים, כי היכן שהצדדים רצו ליתן סמכות לבורר, הרי שהם עשו זאת בצורה ברורה, והיכן שלא ניתנה סמכות בצורה מופרשת, הם לא העניקו סמכות שכזו.

מדברי המבקשים עולה, כי יש לפרש את סעיף 12 להסכם כמנגנון בוררות כללי, המתקיים היכן שמתגלע סכסוך בכל הקשור להסכם, בעוד כי סעיף 6 להסכם קובע מנגנון בוררות פרטני המתקיים היכן שקיים סכסוך בנושא הספציפי של ההוצאות השונות.

 5.        לחילופין, טוענים המשיבים, כי אפילו היו מסכימים לדברי המבקשים כי סעיף 6 להסכם מהווה "הסכם בוררות", הרי שיש לראות ברישא של הסעיף תנאי מקדים למינויו של בורר. תנאי זה לא קויים בענייננו, לפי שלטענת המשיבים, לא הועברה לידיהם רשימת ההוצאות הנדרשת מטעם המבקשים.

6.          המבקשים בתשובתם לתגובה, חוזרים למעשה על טענותיהם אשר בבקשה.

דיון והכרעה

7.         סעיף 8 לחוק מעניק סמכות לבית המשפט למנות בורר היכן ש" נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר...". בדרך-כלל, יעתר בית המשפט לבקשה למינוי בורר בעניין שהוסכם למסרו לבוררות. כדברי הנשיא ברק בעניין ע"א 614/79 המשרד הלאומי לתיירות - ליטורל - מקונסטנצה אשר מושבה הרשום הוא במאמאיה (רומניה) נ' תור-עולם בע"מ, פ"ד לד(4) 617 , 626 (1980):

" סעיף 8 לחוק הבוררות מעניק סמכות לבית-המשפט למנות בורר במקום שהצדדים לא עשו כן. אין סעיף 8 לחוק הבוררות מטיל חובה על בית-המשפט לעשות כן. סמכותו של בית-המשפט סמכות שבשיקול דעת היא... כעיקרון, יעשה בית-המשפט שימוש בשיקול דעתו וימנה בורר לצדדים, שכן בכך הוא מקיים את ההסכם בין הצדדים. ומונע סיכולה של כוונתם המשותפת בעת כריתת ההסכם... עם זאת, במקרים מיוחדים רשאי בית-המשפט שלא למנות בורר לצדדים. כפי שאומר השופט מני:

'בענין זה נטיית בית-המשפט היא לקיים את ההסכם בין הצדדים (וכי) נחוצים נימוקים כבדי משקל, כדי להניע את בית-המשפט לדחות בקשה למינוי בורר ועל-ידי כך לאפשר לצד אשר הסכים לבוררות להשתחרר מהתחייבותו זו' (ע"א 302/64 יוסף לוי חגיז נגד פאג"י חברה פיננסית בע"מ, פ"ד יח(4) 645)' ".

8.         המבקשים תוקעים יתדותיהם בסעיף 6 להסכם, אשר לטענתם, אומר כי יש למנות בורר שהינו רואה-חשבון, ואילו המשיבים תוקעים יתדותיהם בסעיף 12 ואומרים " דא עקא שמנגנון זה אינו מתייחס כלל למינוי רואה חשבון ובוודאי שסעיף 6 להסכם אינו נמנה עליו" (עמוד 5 לתגובה), אלא שלא ראי זה כראי זה, ולא ראי זה כראי זה, והדין הוא כצד השווה שבהם.

בסעיף 12 להסכם כך נאמר:

" א.           מוסכם בזה על הצדדים כי הפרת אחד או יותר מהסעיפים 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, (ובסעיף שיש בו סעיפי משנה הפרת סעיף משנה אחד או יותר), - תהווה הפרה יסודית של הסכם זה.

ב.          מוסכם בזה על הצדדים כי בכל מקרה של הפרה יסודית של הסכם זה ו/או בכל מקרה בו צד א' פעל שלא בתום לב ו/או שלא לטובת החברה, - הצדדים יפנו להכרעתם המהירה של שני בוררים כמפורט להלן: